אם אנשים היו מקיימים את מצוות האב הנצחי, אמי, אימי הקדושה ביותר שלי, לא הייתה צריכה לבוא אליכם ולהטיף לכם. כך גם אני לא הייתי צריך לעשות זאת. כתבי הקודש והחיים בסקרמנטים מקדשים אותך. אבל תסתכלו על העולם! ככה הגיעה אימי הקדושה ביותר שלי לכדור הארץ והטיפה לך. ככה אני בא אליך, כי אני אוהב אותך ולא רוצה שתאבד. אני מגיע להציל אותך."

M.: "אדוני, רחם עלינו, רחם עלינו. רחם עלינו!"

עכשיו אני רואה את הוולגטה זוהרת בידי המלך השמיים והיא נפתחת כאילו על ידי יד בלתי נראית. אני רואה את קטע התנ"ך מתתיהו כ"ה:31.

מלך השמיים מדבר:

"תפלל ותעשה טוב! מעשיכם בבית הרחמים הם גם סוג של תיקון. בית זה ברכתי. מי שאומר לי 'אדוני', שיגיד זאת בכל לבו. שלא רק יצעוק 'אדוני, אדוני', אלא גם יעשה לפי דברי ומצוותיי! דבר האב, דברי והדבר של הרוח הקדוש הם אחד. אנחנו מדברים מפיו אחד." (הערת תנ"ך על פי מתתיהו ז':21.)

המלך של הרחמים מודיע לי שחלק מהמתפללים עדיין לא פויסו איתו. בכך הוא מתייחס לווידוי הקדוש.

הילד האלוהי הנעים לוקח את מלכותו אל ליבו ומתקרב אלינו. מלכותו הופכת למזלף דמו היקר. המלך של הרחמים מזלף אותנו בדמו היקר ומברך אותנו: "בשם האב והבן - זה אני - ואת רוח הקודש. אמן."

עכשיו המלך של הרחמים מדבר:

"אהבו את אבי הנצחי! שמרו על מצוותיו! הישארו באהבתי! עזרו אחד לשני! כשאני מגיע אליכם במסה הקדושה, אתם הופכים למשכנות חיים. אני כל כך רוצה שתעשו טוב בחייכם ותציעו אותו לאבי הנצחי!"

האדון מדבר אליי בבטחון על שריד הדם של הכומר פרנק. הכומר המכובד פרנק הביא אותו אלינו בהכרת תודה. המלך של הרחמים אומר לי, "זה הבגד שלי." (השריד של האדון פרנק הוא שריד דם אמיתי של האדון. זה נלקח מהסנטו סודאריו, התכריך של אובידו. מר דר' הסמן בחן אותו יחד עם מר הכומר פרנק). בנוסף, האדון מדבר אליי בבטחון ואני אומר, "שירתם, אדוני." בעקבות זאת המלך של הרחמים מושיט לי את ידו ואומר:

"בקשו תיקון לפני אבי הנצחי. בקשו שהמלחמה לא תתפשט."

המלך של הרחמים נפרד ב- "להתראות!"

אנחנו אומרים "להתראות, אדוני!"

המלך של הרחמים חוזר לאור וכך גם המלאכים. האור נעלם.

הודעה זו מפורסמת ללא פגיעה בשיקול הדעת של הכנסייה.

זכויות יוצרים. ©

אנא שקלו את קטע התנ"ך מתי כה:לב-מו עבור ההודעה.

דין העמים

לב כאשר בן האדם יבוא בתהילתו, וכל המלאכים עמו, אז ישב על כיסא תהילתו.

לג ויאספו לפניו את כל הגויים, והפריד אותם זה מזֶה כַּאֲשֶׁר יָפְרֵד הרֹעֶה אֶת הַכִּבְשִׂים מן העִזִּים.

לְימין יַקְהֵל אֶת־הַכְּבָשִׂים וְאֶת־הָעִזִּים בִּשְׁמֹאל.

אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לַנִּצָּבִים מִימִינוֹ, "בּוֹאוּ הַבְּרוּכִים שֶׁל־אָבִי, קְחוּ אֲחֻזָּתֵם בַּמַּלְכוּת הַמוּכָנָה לָכֶם מֵעוֹלַם."

כִּי רָעَبְתִּי וְיָצַרְתֶּם לִי, צָמֵאתִי וְשִׁקִּיתֶם אֹתִי; זָר בָּאתי וְהוֹסִיפוּנִי.

עֲרוּמִּים הָיִיתִי וְלִבַּשְׂתֶּם אוֹתִי, חוֹלֵי נָפשׁ הָיִיתִי וּבְקַרְתֶּם אֹתִי; בְּבית כֶּלֶא הָיִיתִי וּבְקַרְתֶּמֻנִי.

אָז יַעֲנוּ־לוֹ הַצַּדִּיקִים, "אֲדוֹנֵי מָתַי רָאָה בְךָ רָעֵב וְיָצַרְנוּ לְךָ אוֹ צָמֵאתִי וְשִׁקִּיתֶם אֹתִי?"

"וּמָתַי רָאָה בְךָ זָר וְהוֹסִיפוּנוּ, עֲרוּמִּים וְלִבַּשְׂתֶּם אֹתְךָ?"

"וּמָתַי רָאָה בְךָ חוֹלֵי נָפשׁ אוֹ בְּבית כֶּלֶא וּבְקַרְנוּ לְךָ?"

אָז יִעֲנֶה הַמֶּלֶךְ לָהֶם, "אָמֵן אֹמֵר־לָכֶם כִּי בְּכָל־אֲשֶׁר עשיתֶם זֶה לְאַחַד מִקּטַנֵּי אַחַי הַשּׁוּפִים, אוֹתִי עשיתֶם."

אָז יִפְּנֶה גַּם־אֶל־אַשֻּׁרֵי מִשְּׂמֹאל וְאָמַר לָהֶם, "סוּרוּ מִמֶּנִי קְלוּלִים אֶל־הָאֵשׁ הָעוֹלָמית הַמוּכָנָה לַשָּׂטָן וְלַמַּלְאָכִיו."

כִּי רָעבְתִּי וְלֹא נָתַתֶם־לִי אֲכוֹל; צָמֵאתִי וְלֹא שִׁקִּיתֶם אוֹתִי.

זָר הָיִיתִי וְלֹא הוֹסִיפוּנִי, עֲרוּמִּים הָיִיתִי וְלֹא לִבַּשְׂתֶּם אוֹתִי; חוֹלֵי נָפשׁ הָיִיתִי בְּבית כֶּלֶא וְלֹא בְקַרְתֶּמֻנִי.

אָז יַעֲנוּ גַּם־הֵם, "אֲדוֹנֵי מָתַי רָאָה בְךָ רָעֵב אוֹ צָמֵאתִי אוֹ זָר אוֹ עֲרוּמִּים אוֹ חוֹלֵי נָפשׁ אוֹ בְּבית כֶּלֶא וְלֹא סַיַּעְנוּ לְךָ?"

אָז יִעֲנֶה הַמֶּלֶךְ לָהֶם, "אָמֵן אֹמֵר־לָכֶם כִּי בְּכָל־אֲשֶׁר לֹא עשיתֶם זֶה לְאַחַד מִקּטַנֵּי הָאֵלֶּה, אוֹתִי לֹא עשיתֶם."

וְעָבְרוּ אֶל־גְּמוּל עוֹלָמִי, אַךְ־הַצַּדִּיקִים יֵלכוּ לְחַיֵּי עוֹלָם.

מקורות

➥ www.maria-die-makellose.de

➥ www.uibk.ac.at